ספיישלים

מגילת אסתר תקציר

ויהי בימי אחשורוש. הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש. שבע ועשרים
.ומאה מדינה
בימים ההם עשה המלך משתה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול
.ועד קטן. בחצר גינת המלך. גם ושתי המלכה-עשתה משתה נשים
ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין- אמר להביא את ושתי המלכה בכתר
,מלכות. להראות את יופיה. והמלכה ושתי מאנה לבוא. והמלך קצף מאוד
ויאמר לחכמים: מה לעשות במלכה ושתי? ויאמרו לפני המלך: אם לא
תבוא לפני המלך אחשורוש, ייתן מלכותה לרעותה הטובה ממנה. והמלך
.עשה כדברם
איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי. והוא היה אומן את אסתר
בת דודו. כי אין לה אב ואם. והנערה יפת תואר וטובת מראה, וכמות אביה
ואמה לקח אותה מרדכי לו לבת. והיא נושאת חן בעיני כל רואיה. ואסתר
נלקחה אל בית מלך אחשורוש. והמלך אוהב את אסתר, ושם כתר מלכות
בראשה. והמליך אותה תחת ושתי. והמלך עשה משתה גדול, את משתה
.אסתר
.בימים ההם קפצו שני שומרי הסף, ובקשו לשלוח יד במלך אחשורוש
.והדבר נודע למרדכי, והוא הגיד לאסתר המלכה, ואסתר אמרה למלך
,ושניהם נתלו על עץ. והדבר נכתב בספר לפני המלך. אחר הדברים האלה
,גידל המלך אחשורוש את המן. וכל עובדי המלך כורעים ומתחוים להמן
ומרדכי לא יכרע ברך ולא ישתחוה. והמן ראה כי אין מרדכי כורע ומשתחוה
.לו, ונמלא המן חמה. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה
והמן ביקש להשמיד את כל היהודים. והמן אמר למלך אחשורוש, והמלך
.שלח ספרים אל כל המדינות - להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים
מנער ועד זקן. ביום אחד. והמלך והמן ישבו לשתות ומרדכי ידע את כל
אשר נעשה. ומרכי קרע את בגדיו ולבש שק ויצא בתוך העיר. וזעק
.זעקה גדולה ומרה. ובא עד לפני שער המלך
ושרות אסתר באו והגידו לה. והמלכה התחלחלה מאוד, ושלחה בגדים
להלביש את מרדכי ולהסיר את שקו מעליו, ולא קיבל. ומרדכי הגיד לה
את אשר קרה. וציוה עליה לבוא אל המלך ולהתחנן לו לבקש מלפניו
.על עמה
ותאמר אסתר: כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך ולא ייקרא- אחת
דתו להמית. לבד מאשר יושיט המלך את שרביט הזהב- וחיה. ואני לא
.נקראתי לבוא אל המלך
לך כנוס את כל היהודים בשושן וצומו עליי. ואל תאכלו ואל תשתו
שלושה ימים, לילה ויום, גם אני ושרותיי אעשה כן, ובכן אבוא אל
.המלך, וכאשר אבדתי אבדתי
ויהי ביום השלישי לבשה אסתר מלכות. ועמדה בחצר בית המלך, והמלך
יושב על כיסא מלכותו נוכח פתח הבית. ויהי בראות המלך את אסתר
המלכה עומדת בחצר- נשאה חן בעיניו, ובמלך הושיט לאסתר את שרביט
.הזהב אשר בידו. ואסתר קרבה ונגעה בראש השרביט
ויאמר המלך: מה לך, אסתר המלכה, ומה בקשתך? עד חצי המלכות - ויינתן
.לך
ותאמר אסתר: אם על המלך טוב, יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר
.עשיתי לו
.ויאמר המלך: מהרו את המן, לעשות את דבר אסתר
והמלך והמן באו אל המשתה אשר עשתה אסתר. ויאמר המלך לאסתר
:במשתה היין
מה בקשתך? עד חצי המלכות - ותעשה. ואסתר ענתה ותאמר: בקשתי, אם
חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לעשות את בקשתי- יבוא המלך והמן אל
.המשתה, אשר אעשה להם מחר
והמן היה ביום ההוא שמח וטוב לב. וכראות המן את מרדכי בשער המלך, ולא
.קם וזע ממנו - ונמלא המן על מרדכי חמה
והמן התאפק ובא אל ביתו, ושלח והביא את אוהביו ואת אישתו, והמן סיפר
את כל אשר גידלו המלך. ויאמר המן: אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך
אל המשתה אשר עשתה, כי אם אותי. וגם למחר אני קרוא לה עם המלך. וכל
.זה איננו שווה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך
ותאמר לו אישתו וכל אוהביו: יעשו עץ גבוה, ובבוקר תאמר למלך, ויתלו
.את מרדכי עליו, ובוא עם המלך שמח
בלילה ההוא נדדה שנת המלך, והוא אמר להביא את ספר הזיכרונות. והם היו
נקראים לפני המלך. ונמצא כתוב אשר הגיד על שני שומרי הסף, אשר בקשו
לשלוח יד במלך אחשורוש. ויאמר המלך: מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על
זה? ויאמרו נערי המלך: לא נעשה עמו דבר. ויאמר המלך: מי בחצר? והמן בא
.אל חצר בית המלך, לאמור לתלות את מרדכי על העץ. אשר הכין לו
,ויאמרו נערי המלך אליו: הנה המן עומד בחצר. ויאמר המלך: יבוא. והמן בא
:ויאמר אל המלך: מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? ויאמר המן בלבו
למי יחפוץ המלך לעשות יותר יקר מבני? ויאמר המן אל המלך: איש אשר
המלך חפץ ביקרו יביאו לבוש מלכות אשרה לבש בו המלך וסוס אשר רכב
עליו המלך. וילבישו האיש אשר המלך חפץ ביקרו, וירכיב אותו על הסוס
ברחוב העיר ויקראו לפניו: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. ויאמר
המלך להמן: מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת, ועשה כן למרדכי
היהודי, והמן לקח את הלבוש ואת הסוס, והלביש את מרדכי והרכיב אותו
ברחוב העיר וקרא לפניו: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. ומרדכי
שב אל שער המלך, ומן נדחף אל ביתו, אבל וחפוי ראש. והמן סיפר לאישתו
.וכל אוהביו את אשר קרה
עודם מדברים עמו, ורצי המלך הגיעו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה
אסתר, והמלך והמן באו לשתות עם אסתר המלכה. ויאמר לאסתר גם ביום
השני, במשתה המן: מה שאלתך, אסתר המלכה ותינתן לך, ומה בקשתך, עד
.חצי המלכות ותעשה
,ואסתר המלכה ענתה ואמרה: אם מצאתי חן בעיניך, המלך, ואם על המלך טוב
,תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי, כי נמכרנו אני ועמי - להשמיד
.להרוג ולאבד
ויאמר אחשורוש לאסתר המלכה: מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו
.לעשות כן? ותאמר אסתר: המן הרע הזה. והמן נבעת מלפני המלך והמלכה
ויאמר אחד מהשרים לפני המלך: גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי - עומד
בבית המן. ויאמר המלך: תלוהו עליו. ואת המן תלו על העץ אשר הכין
למרדכי. והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון
.ויקר
.ולימים האלה קראו פורים, והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור
משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה. ועיר ועיר. וימי הפורים האלה לא יעברו
.מתוך היהודים

תאריכים במגילה

לפעמים יש את הרושם שהסיפורים במגילה התרחשו במשך כמה
.ימים ולא כך, העלילה מתפרסת על מספר שנים ותאריכים רבים
להלן ריכוז עניינים סביב תאריכים המפורשים במגילה או המשתמעים
:מתוך התוכן
בשנת 3 לאחשורוש - במשך 180 יום משתה לשרים ולפקידי המלכות
.ולאנשי הצבא
.במשך 7 ימים: משתה לכל תושבי שושן הבירה

בשנת 7 לאחשורוש - חודש טבת: אסתר נלקחה אל המלך שלא ברצונה
.ונתמנתה למלכה

בשנת 12 לאחשורוש - ראשית ניסן: המן מכין תוכנית השמדה של היהודים
.והפור לקביעת מועד - י"ג באדר

.י"ז בניסן: חוק ההשמדה נתאשר ונתפרסם

.י"ד -ט"ז בניסן: תענית אסתר ומרדכי ויהודי שושן

.ט"ז בניסן: משתה אסתר עם המלך והמן. המן הכין את העץ

י"ז בניסן: בלילה נדדה שנת המלך. מרדכי עלה לגדולה. המשתה השני
.של אסתר. מפלת המן ותלייתו

.כ"ג בסיוון: חוק התגוננות היהודים נתפרסם

י"ג באדר: היהודים במדינת פרס התגוננו בגבורה מפני אויביהם בדיוק
". ביום ששיה מיועד להשמדתם. תוצאות הפעולות: כך היה "ונהפוך הוא
י"ד באדר: במדינות פרס חגיגת הניצחון ליהודים. בשושן הבירה נמשכו
.פעולות ההגנה. 300 הרוגים נוספים. בני המן נתלו

.ט"ו באדר: בשושן הבירה חגיגת ניצחון

שירי פורים

משנכנס אדר

מילים: שולחן ערוך
...מש...מש...מש
משנכנס אדר

משנכנס אדר מרבין, מרבין בשמחה
ונהפוך, ונהפוך, ונהפוך ונהפוך הוא

אשר ישלטו היהודים
המה בשונאיהם

משנכנס אדר, משנכנס אדר
מרבין, מרבין, מרבין בשמחה

,חייב אדם לבסומי, לבסומי, לבסומי
עד ד- עד דלא ידע
.עד דלא ידע



תן כתף

מלים: א. המאירי
לחן: מ. זעירא

,תן כתף, עצום את העיניים
.פורים לנו נשכח את הכל
,יש לך כאב, רמסהו ברגלים
:פתח את פיך ושירה בקול

,הה, הה, חפצנו נבצע
.נראה, נראה, נסים ונפלאות
,הה, הה, כולנו נשתגע
.נשיר נרקוד על אף כל הצרות
...תן, תן, תן
...תן כתף



שושנת יעקוב

מלים: פיוט לפורים
לחן: י. אדמון

,שושנת יעקוב צהלה ושמחה
.בראותם יחד תכלת מרדכי
תשועתם היית לנצח
.ותקוותם בכל דור ודור
.ברוך מרדכי היהודי



ששון ויקר

מלים: מגילת אסתר
לחן: נ. הירש

ומרדכי יצא מלפני המלך
,בלבוש מלכות ועטרת זהב
ומרדכי יצא מלפני המלך
.והעיר שושן צהלה ושמחה
,ליהודים היתה אורה ושמחה
אורה ושמחה וששון ויקר



כשנכנס אדר

מלים: נעמי שמר

באו ותראו מראה בלתי-רגיל
,כל העיר שוקקת מצהלות וגיל
על גבי ג'ירפה מרקד הפיל
.עם שודד-הים ובאוזנו עגיל

,מי ראה פה מלך ובידו שרביט
,מי ראה שכור שותה מן החבית
חצוצרה תוקעת זמר מבלבל
.והרעש הוא ממש בלתי-נסבל

חור כרפס ותכלת, בוץ וארגמן
,כל העיר זוללת את אזני-המן
איזה חג יפה ובלתי-מסודר
.ומצווה לשמוח כשנכנס אדר




יום טוב לנו

,יום טוב לנו
.חג פורים הוא חג גדול
.יחד כולנו נצאה במחול

,ברעשן נרעיש בקול
.רש - רש נסתובבה
,חג פורים הוא חג גדול
,רש - רש נסתובבה
,חג פורים הוא חג גדול
.יחד כולנו נצאה במחול




ליצן קטן נחמד

ליצן קטן נחמד
.רוקד עם כל אחד
ליצן קטן שלי
? אולי תרקוד איתי
? אולי, אולי, אולי תרקוד איתי


חזרה



חג פורים

,חג פורים, חג פורים
,חג גדול לילדים
,מסכות, רעשנים
.שירים וריקודים
הבה נרעישה: רש רש רש
הבה נרעישה: רש רש רש
.הבה נרעישה: רש רש רש - ברעשנים




ליצנים עליזים

,ליצנים, ליצנים
,עליזים וצחקנים
רש - רש ברעשן
.קש - קש בקשקשן

שיר שלי תמיד עליז
.ואותי איש לא ירגיז
,פור-פור פורים טרלה
.חג שמח, חג נפלא



מלכת אסתר

,אני מלכת אסתר
,ועל ראשי יש זר
?יודעים אתם מי דודי
.מרדכי היהודי
לכולנו, לכולנו
,על ראשנו זר
אך אחת מאתנו
.היא מלכת אסתר
,אני הוא מרדכי
.ותכלת בגדי
אזני המן ורעשנים
.הבאתי לילדי
וגם אני אשיר
,הבאתי סוס אביר
את מרדכי היהודי
.ארכיב ברחוב העיר



אני פורים

אני פורים, אני פורים
,שמח ומבדח
הלא רק פעם בשנה
.אבוא להתארח
...ל... ל... ל

,הידד פורים, הידד פורים
,הכו תוף ומצלתיים
הו מי יתן ובא פורים
.לחודש לחודשיים
...ל... ל... ל

אני ליצן בין ליצנים
.הכל אני יודע
ואם תרצו אראה לכם
.לקפוץ כמו צפרדע
... ל... ל... ל

,רבי פורים, רבי פורים
,אמור נא לי מדוע
מדוע לא יחול פורים
.פעמיים בשבוע
...ל... ל... ל



ליצנים

ליצנים קטנים אנחנו
.עליזים מאוד מאוד
מתנות היום שלחנו
.ועתה נצא לרקוד
לרקוד, לרקוד
.עתה נצא לרקוד

חזרה



מסכות

זקן ארוך לי עד ברכיים
,שפם ארוך לי אמתיים
היש צוהלת ושמחה
כמוני מסכה ח-ח-ח

קרניים לי קרני התיש
.שיניים לי שיני הליש
... היש צוהלת

מלפני צמה עם סרט
.מאחורי זנב תפארת
... היש צוהלת



נעמוד בתור

מלים: נתן אלתרמן
לחן: מזרחי
בצוע: ותיקי המטאטא

נעמוד בתור
מפנים ומאחור
נסדר לפי הכרס
ונשיר לנו שיר ערש
... בים, בים, בים

אחשוורוש תינוק
מסדר לו פיפא'קלוק
ושותה לו שם למטה
עם המן ועם וייזתא
... בים, בים, בים

וכטוב לבו
!אחשוורוש אמר לי: בוא
בוא חביבהל'ה כרכשתי
.ותאמר לגברת ושתי
... בים, בים, בים

שתאיר פנים
שתראה למוזמנים
לכולנו סאוה, סאוה
.את שמלת אמנו חוה
... בים, בים, בים

גלה, גלה, גלה, גל
זה היה אחד סקנדל
ושתי מחדרה ירדה
.וסדרה לו עדלא ידע
... בים, בים, בים

:היא אמרה לו כך
אויה תרח מתורח
עד מתי תשתה קוניאקים
.עם אותם הפסקודניאקים
... בים, בים, בום

אחשוורוש מובן
,נעשה שחור לבן
חמתו עוד לא שככה
.ואצלו בבטן ככה
... בום, בום

אז בא מרדכי
.ואמר למלך: די
באסתר עיניו שימה
,אין לה אבא, אין לה אמא
,יש לה - בום, בום, בום
,יש לה - בום, בום, בום

ומאז - אוש, אוש
.חג מהודו ועד כוש
ופקידי שושן יפקודו
.לעשות מכוש עד הודו
... בום, בום, בום




כיד המלך

מלים: מן המגילה
לחן: נעמי שמר

למגדול ועד קטן
משתה שבעת ימים
..בחצר גינת היתן המלך

והשקות בכלי זהב
וכלים מכלים שונים
..ויין מלכות רב כיד המלך



לכבוד פורים

המצילה כבר מצלצלת
.פתחו, פתחו נא את הדלת
הנה הולכות, הנה באות
.המסכות הנפלאות

לכבוד פורים, בנים בנות
,לשמוח הנה באנו
- המסכות על הפנים
.איש לא יכיר אותנו

בראש צועד הרעשן
:בקול גדול צורח
,אזני המן, אזני המן"
."תנו לכל אורח



פורים לנו

היום פורים לנו
מחר יום חול
היום פורים לנו
מחר יום חול
אל צווה בפורים
.אזני המן אכול

אל צווה לשמח
היום עד בלי די
ולבלתי שכח
.גם עני אזי

אל צווה בפורים
.אזני המן אכול
אל צווה בפורים
.אזני המן אכול

ביטויים ומושגים

אדר
חודש אדר הוא החודש הששי לפי מניין החודשים הנהוג בימינו והחודש השנים
עשר (האחרון) לפי הספירה המקראית שהחלה את השנה בניסן. את שמחת חג הפורים
."מתחילים כבר בראש חודש אדר ועל כך נאמר הפתגם הידוע: "משנכנס אדר מרבים בשמחה
:אירועים חשובים בחודש אדר

א' באדר
בתקופת בית המקדש היו אוספים שקלים מהציבור לצורך קניית קרבנות ציבור ולצורך
הכנתה של ירושלים לקראת עולי הרגל שהגיעו בפסח: תיקון הדרכים, הרחובות
ובורות המים. מסיבה זו היו קוראים בשבת הסמוכה לראש חודש את פרשת "שקלים", הראשונה
.( מארבע הפרשות המיוחדות שהיו נקראות בחודש אדר (ראה א' ב' לפורים

ז' באדר
.יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו. יום זה הוא יום הזכרון לנופלים שמקום קבורתם לא נודע

י"א באדר
.יום זיכרון ליוסף טרומפלדור ולחבריו שנפלו בשנת 1920 על הגנת תל-חי

י"ג באדר
תענית אסתר. לזכר שלושת הימים שאסתר צמה לפני שהלכה לבקש מאחשוורוש לבטל את
.גזירתו של המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים

י"ד באדר
.חג הפורים

ט"ו באדר
חג הפורים בערים מוקפות חומה מימי יהושע בן נון. מסיבה זו חוגגים בירושלים את חג
.הפורים יום אחרי הערים האחרות

'אדר א', אדר ב
אדר א' הוא החודש שמוסיפים לשנה העברית המעוברת, כדי להתאים בין שנת הירח שעל פיה
פועל הלוח העברי לבין שנת השמש שעל פיה נקבעות עונות השנה שחגי ישראל נחגגים
בהן (לדוגמא: פסח באביב וסוכות בסתיו). מכיוון שלוח הירח קצר מלוח השמש ב 11 יום, יש
להוסיף חודש כל שלוש שנים לערך, סך הכל יש להוסיף 7 שנים ב – 19 שנה. מוסיפים את
חודש אדר שהוא החודש האחרון בחודשי השנה על פי ספירת החודשים המקראית. באדר
.("ב' מציינים את כל התאריכים החלים בחודש זה. (ראה ערך "אדר

אוזני המן
עוגיות מיוחדות לפורים, צורתן צורת משולש והן מולאות בדרך כלל בפרג, או במילוי אחר. השם
נקבע כנראה בגלל צורת העוגיה המזכירה אוזן, או אולי כובע משולש ככובעם של שרים בעת
העתיקה. יתכן שמקור השם באגדה על המן שנכנס אל המלך כשהוא כפוף קומה, אבל וחפוי ראש
.(ואוזניו מקוטפות"(ספר האגדה, ע' קי"ט

אחשדרפנים
.(רצי המלך. "והאחשדרפנים" (אסתר ט', 3) היא המילה הארוכה ביותר בתנ"ך (11 אותיות

בגתן ותרש
.(23-21 'שני שומרי המלך שביקשו להרוג את המלך (מגילת אסתר, ג

גינת ביתן המלך
.(5 ,'בגינת ביתן המלך נערכו המשתאות שערך אחשורוש לבני עמו (מגילת אסתר א

דלפון
.אחד מבניו של המן

הדסה
.שמה העברי של אסתר המלכה

ושתי
.אשתו הראשונה של אחשוורוש, נחשבת אצל רבים לפמיניסטית הראשונה

ויזתא
. בנו הצעיר של המן

זרש
אשתו של המן. היא שייעצה לו להכין את עץ התליה למרדכי, והיא שהבינה לאחר מכן
.שגורלו של המן אבוד, וכי המלך יסיר אותו מכסאו

חרבונה
סריס המלך שהזכיר לפני המלך אחשוורוש את העץ שהכין המן למרדכי, ולכן
."('נאמר עליו: "וגם חרבונה זכור לטוב" (אסתר רבה, י' ט

טבעת המלך
על מנת שגזרותיו של המן יתגשמו היה צריך לחתום על הצווים בטבעת המלך (מגילת
אסתר ג' 10, 12). באותה טבעת היה על המלך לחתום כאשר נתבקש על ידי אסתר לבטל
(10 ,8 ,'את הגזרות (מגילת אסתר ח

יום משתה ושמחה
כאשר ניצלו היהודים מגזרותיו של המן הרשע הם קבעו את היום, יום י"ד באדר
.(17 ,'כ"יום משתה ושמחה" – לזכרה של ההצלה. (מגילת אסתר ט

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
על מנת להודות למרדכי על שהציל את המלך, ציווה המלך אחשוורוש על המן הרשע
להלביש את מרדכי בלבוש מלכות ולהרכיבו על סוס אשר רכב עליו המלך ולקרוא לפניו
.(6-11 ,'את המשפט: "ככה יעשה לאיש אשר מלך חפץ ביקרו" וכך היה. (מגילת אסתר ו

ליצן
.אחת מן התחפושות האהובות לפורים

מצוות פורים
(מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה לפורים (ראה הרחבה למעלה

נהפוך הוא
ביטוי ממגילת אסתר, מסמל את המהפך שחל בעלילה: "אשר נהפך להם מיגון לשמחה מאבל ליום
טוב" (מגילת אסתר ט', 22) "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה באויביהם"(מגילת
.אסתר ט', 1). מסמל גם את ההתחפשות, כאשר כל אחד מתחפש ומשנה את עורו

ספר הזיכרונות
במגילת אסתר מסופר כי מרדכי הציל את אחשוורוש מהתנקשות בחייו על ידי שני
שומרי הסף, בגתן ותרש(מגילת אסתר ב', 23-21). המעשה נכתב בספר הזכרונות של
המלך, ובלילה שבו מתהפכת העלילה במגילה, נדדה שנת המלך והוא ביקש שיקראו לו
('בספר הזכרונות. הוא נזכר במעשה ומכאן מתחילה ההצלה למרדכי וליהודים (מגילת אסתר, ו

עדלאידע
חגיגות ותהלוכות שנהוגות בערים ובישובים ברחבי הארץ ובמיוחד בתל-אביב, לכבוד
פורים. תהלוכת המסכות הראשונה נערכה בתל-אביב בשנת 1912 היוזמה היתה של אברהם
אל דמע, ממורי גימנסיה הרצליה באותה תקופה. אחד מן המארגנים העיקריים של החג היה
ברוך אגדתי מראשוני תל אביב ששמו נקשר בארגון העדלאידות. השם עדלאידע הוצע על
ידי הסופר י. ד. ברקוביץ בשנת 1932 הוא נגזר מן הביטוי "חייב אדם לבסומי (להשתכר) בפורים
.(עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (תלמוד בבלי, מסכת מגילה ז' ע"ב

על הניסים
תפילת הודיה הנאמרת בתפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה) בחנוכה ובפורים לזכר
.הניסים שנעשו לעם ישראל בשני חגים אלה

:נוסח תפילת "על הנסים" לפורים
ועל הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל
(המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה (נוסח זהה לפורים ולחנוכה
בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, בקש להשמיד להרוג ולאבד
את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא
. חודש אדר ושללם לבוז
ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו, וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו
.ותלו אותו ואת בניו על העץ

עמלק
המן הרשע נחשב לצאצאי העמלקים משום שנקרא המן האגגי, כשמו של מלך עמלק שנלחם
בעם ישראל בימי שאול המלך (שמואל א', ט"ו). עמלק היה העם הראשון שתקף את בני
ישראל לאחר יציאת מצרים (שמות י"ז 16-8) ונאמר עליו: "ויזנב בך כל הנחשלים
אחריך ואתה עיף ויגע"(דברים כ"ה, 18). לכן אומרת התורה לזכור את המעשה של
העמלקים. יש להזכיר כי מרדכי היהודי הוא מצאצאי שבט בנימין וממשפחת שאול
המלך: "מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני" (מגילת אסתר ב', 5). קיש היה
אביו של שאול המלך. על מנת לשמור את הזכרון הזה קוראים לשבת שלפני
.(17-19 פורים "שבת זכור" ובה קוראים את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כ"ה

פּוּר
הוא הגורל – ההגרלה שעשה המן הרשע כדי לקבוע את התאריך שבו יתקיים הצו
להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים (מגילת אסתר ג', 7). מן המילה הזו נגזר שמו
.של החג – פורים

צורר היהודים
.(10 ,' אחד מכינוייו של המן במגילת אסתר (מגילת אסתר ג

קבר אסתר ומרדכי
מרדכי ואסתר קבורים, על פי המסורת, בעיר חמדאן שבפרס. מעל הקברים מוקם אולם
מקושט ומואר באורות רבים. יהודי פרס נהגו לעלות לקברים אלה משום שישנה
.אמונה שאסתר ומרדכי ממשיכים לעשות ניסים גם אחרי מותם

רעשן
הרעשן הוא כלי העושה רעש רב ונהוג להרעיש בו בשעת קריאת המגילה, כאשר
נזכר שמו של המן. זהו המנהג הנפוץ ביותר הקשור למנהגי הכאת המן הרשע. מנהגים
אחרים היו שריפת בובה של המן הרשע, או סקילה של בובה כזו באבנים ובמקלות, יתכן
.כי גם אכילת "אוזן המן" מקורה במנהג זה

(14 ,'רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (מגילת אסתר ד"
הדברים ששולח מרדכי להגיד לאסתר המלכה כאשר היא מביעה את חששה ללכת למלך
אחשוורוש לבקש על הצלת היהודים, מבלי שנקראה. יש אומרים כי במשפט זה ישנו
הרמז היחיד למעורבותו של הקב"ה בעלילה משום ששמו של האל איננו נזכר במגילה
.כלל. המילה "מקום" משמשת פעמים רבות כאחד מכינוייו של הקב"ה

שבת שקלים, שבת זכור ושבת פרה
שלוש השבתות הסמוכות לפורים בהן קוראים פרשות מיוחדות לשבתות אלה. בשבת
שקלים קוראים את "פרשת שקלים" (שמות ל' 16-11) על מנת להזכיר את תרומת השקלים
לבית המקדש. שבת זכור "זכור את אשר עשה לך עמלק" (ראה ערך עמלק) שבת פרה
נקראת לאחר פורים בה קוראים את פרשת "פרה אדומה" (במדבר י"ט 22-1) להזכיר
את ראשית ההכנות לקראת פסח כשהיה צריך לטהר באפר הפרה האדומה את עולי
.הרגל הטמאים לפני הכניסה לבית המקדש בפסח

שושן
.עיר הבירה של ממלכת פרס ושל המלך אחשוורוש, בה התרחשה כל העלילה של מגילת אסתר

שושן פורים
את חג הפורים חוגגים ברוב המקומות בי"ד באדר. בערים מוקפות חומה מימי יהושע
בן נון נקבע לחגוג את החג בחמישה עשר באדר, כי יהודי שושן בירת פרס חגגו את
.הצלתם מגזרתו של המן בתאריך זה. בימינו חל שושן פורים רק על ירושלים

תחפושות
.(מנהג מרכזי בפורים. (ראה הרחבה למעלה

תענית אסתר
תענית אסתר הינה יום צום ב י"ג באדר לזכר הצום של אסתר המלכה ושל יהודי שושן
הבירה, לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש על ביטול הגזרה של
המן הרשע: ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר
...:ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה
:ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים
כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית
:אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות
:ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי
לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים
.(לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן. (מגילת אסתר ד', א', י"ג-ט"ז

תרגום ראשון ותרגום שני למגילת אסתר
שני תרגומים לארמית של מגילת אסתר. הראשון הינו תרגום מילולי ברובו, השני
הינו תרגום שנוספו אליו מדרשים רבים. המיוחד בתרגומים אלה הוא שהם מוסיפים
עניינים שחסרים בה כמו למשל הזכרת שם האל שבמגילה אינו נזכר כלל ובתרגומים
הוא מופיע פעמים רבות. כן מובאת תפילתה של אסתר לפני בואה אל המלך אחשוורוש
לבקש על עמה, מוסברת הסיבה לכך שמרדכי לא השתחווה להמן כשהנימוק הוא שלדעת
מרדכי יש להשתחוות לאלוהים בלבד ולא לבני אדם. תוספות מדרשיות אלה באות
.לחזק את הפן התיאולוגי של המגילה שבה פן זה מועלה ברמזים דקים בלבד

העדלאידע

מילה מוזרה אה? מה מקורה? ולמה היא מתחברת בדמיון דווקא לתל-אביב
בתל-אביב של שנות העשרים עשו תהלוכה בפורים ברחובות העיר, עם
תחפושות ותפאורות ניידות שהוצבו על עגלות ורכבים. לחגיגה הזאת
קראו קארנאבל , ובשנת 1932 החליטו פרנסי העיר שבתל-אביב, העיר
העברית, צריכים למצוא לחגיגה מילה בעברית. העיריה קבעה לשם כך
חבר שופטים: יהודה גרנובסקי (גור), בעל המלון העברי, א. סמיאטיצקי
.מהוצאת "אמנות") והסופרים יעקב פיכמן ויהודה קרני, וי.ד. ברקוביץ)
." דניאל פרסקי הציע מספר הצעות: "פורמתא", "פורינה", "פורדיצה
מפה לאוזן התהלכו שמועות שפקיד אלמוני בעיריה פועל מאחורי הפרגוד
לשכנע את השופטים שהצעתו היא הקולעת ביותר: "חינגא - פור". והיו
," שהניחו שחבל על הזמן, כי הרי כבר הוחלט שהשם יהיה: "פורימיאדה
.על משקל אולימפיאדה
גם ח.נ. ביאליק הדגול לא טמן את ידו בצלחת, והציע "פורה", כמילה
בעברית בעלת משמעויות רבות: ראשית פורים, שנית שיר של שמחה
והוללות, שלישית גת ויקב ליין, רביעית תריס לסחורות בחוץ (לפי
...התלמוד) רמז למסע ההצגות הסמליות, חמישית… שישית… שביעית
( טוב נו, זה ביאליק)

,יום אחד והנה הודעה רשמית: השופטים, אחר ישוב דעת ארוך וקשה
בחרו בשם "עדלאידע" על סמך המאמר התלמודי: "אמר רבא מיחייב
איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"
מגילה ז' עמ' ב'). או בעברית : חייב אדם להשתכר בפורים עד לא ידע )
:בין ארור המן לברוך מרדכי. השם הונח במין נקבה וצלצולו כצלצול
.אולימפיאדה וכדומה. המדקדק ר' אברהם אברונין הופקד לנקד את השם
.ובעל ההמצאה הריהו חברנו י. ד. ברקוביץ