פרק א-

בעלי חיים בסכנת הכחדה

פנדה

על-פי החוק בסין הפנדה מוגנת. 

האוכלוסייה של הפנדות קטנה מאוד - ישנן כנראה פחות מ-1000 פנדות החיות כיום בטבע .

עד לפני 2000 שנה חיו הפנדות ברוב שטח דרום-מזרח אסיה, אבל שינויים אקלימיים הפחיתו את גודל יערות הבמבוק והפנדות נדחקו לשטח צר במערב סין.

כיום, הבעיה העיקרית היא האוכלוסייה העצומה של סין, הדורשת המון שטח ומשאבים; כתוצאה מכך כורתים יערות
כריתה נרחבת וגורמים לאיבוד שטחי המחיה של הפנדה.

גם בשטחים בהם נשארו הפנדות ישנה בעיה: קיטוע- חלוקה של שטח גדול למספר שטחים קטנים.

בעבר, כאשר נגמר הבמבוק באזור אחד יכלו הפנדות לעבור לאזור אחר, אבל היום בעיקבות הקיטוע הן נמצאות בשטח אחד קטן, וכשנגמר הבמבוק הן עלולות לגווע ברעב.

גם ציד בלתי-חוקי מסכן את הפנדות, אבל במידה קטנה יותר.

הפנדה היא הסמל של ה-WWF (החברה שמגנה על בעלי חיים בסכנת הכחדה).

עגור סיבירי

העגורים הסיביריים הם הנדירים מכל סוגי העגורים.

אוכלוסיית העגורים הסיביריים מונה כ-3000 עגורים: רובם נמצאים בסין, לחופי אגם פויאנג.

 אגם זה נוצר בכל שנה מחדש בהצפות מנהר היאנג-צה, אבל סכר חדש, המתוכנן להיבנות, עלול להשפיע בצורה הרסנית על מערכת זו.

בעקבות זה שהעגורים הסיביריים תלויים לגמרי באדמות ביצות, העגורים רגישים מאוד לאובדן אזורי המחיה שלהם.

ציד באיראן, פקיסטן ואפגניסטן מהווה גם הוא גורם איום על חייהם של העגורים הסיביריים וגם בניה, פיתוח וחיפושי נפט מדרדרים את אדמות הרבייה בסיביר.

לויתן

הלויתן הנכון מצוי בסכנת הכחדה חמורה.

מעריכים כי כיום נותרו בעולם לא יותר מ-500 לויתנים: 300 בצפון האוקיינוס האטלנטי     ו-200 בצפון האוקיינוס השקט.

הכחדתםשל הלויתנים החלה כבר לפני 800 שנה והיא נמשכה עד למאה העשרים בגלל ציד  של הלויתנים לשם הפקת דברים מהשומן שלהם ולשם אכילתם.


כיום, חל איסור מוחלט ורב-לאומי על ציד של הלויתן הנכון, ובגלל זה ציד אינו גורם תמותה משמעותי.

אבל האדם עדיין מהווה סכנה ללויתנים, כגון: התנגשויות עם אוניות, הסתבכות ברשתות דיג ודרדור כללי במצב האוקיינוסים מונעים מהאוכלוסיית הלויתנים להרבות את מספריה.

טיגריס

לפני מאה שנים היו בעולם 100,000 טיגריסים משמונה תת-מינים.

שלושה תת-מינים נכחדו במהלך 70 השנים האחרונות: הטיגריס הבאלינזי ב-1930, הטיגריס הכספי ב-1970 וטיגריס ג'אווה ב-1980.

 לפי ההערכות, מחמשת תת-המינים הנותרים (טיגריס בנגלי, טיגריס הודו-סיני, טיגריס סיבירי, טיגריס דרום-סין וטיגריס סומאטרה) נותרו כיום פחות מ-5000 טיגריסים בעולם.

 כ-2/3 מאלו הם טיגריסים בנגליים, ולארבעת תת-המינים הנוספים, שאוכלוסיותיהם מונות מאות כל אחת, סיכויים קטנים לשרוד.

הסיבות העיקריות לדילדול האוכלוסיה הן איבוד שטחי המחיה שנעשים כתוצאה מכריתת יערות וכדומה.

עוד גורמים להכחדת הטיגריסים הם:  ציד בשביל השגת הפרווה היפה של הטיגריסים ובשביל ייצור תרופות-אליל מאברי הטיגריס.

זאב                                                      

בעבר הזאבים היו נפוצים בכל חצי הכדור הצפוני, אבל צדו אותם בגלל שהם כמו מתחרים של האדם (הם ניזונים מבקר, מצאן ועוד), וכאיום (עקב היותם טורפים גדולים).

כיום אין כמעט זאבים במרכז אירופה ובמערב אירופה, וברוב ארצות הברית.

בעבר, גם בישראל הזאבים היו נפוצים, אבל הם נפגעו קשה בהרעלות ובציד.

כיום, אוכלוסיית הזאבים בישראל מונה עשרות בלבד, בעיקר במדבר יהודה, בנגב, בעמק הערבה ובגולן.

אחד מגורמי התמותה של הזאבים היום הוא דריסה בכבישים, שהם נמשכים אליהם, כדי לאכול פגרים של חיות אחרות שנדרסו.

צב ענק

השם של האיים, "גלפגוס" הוא המילה הספרדית ל"צב", אגדה מקומית מספרת כי הצבים היו פעם נפוצים כל-כך עד כי המתיישבים יכלו לנוע למרחקים גדולים על גבות הצבים מבלי לגעת באדמה.

בימינו: מתוך 15 תת-המינים של הצב, ארבעה מינים כבר נכחדו, ו-11 הנותרים נמצאים בסכנת הכחדה.

כיום נשארו רק בין 9,000 ל-10,000 צבים חיים.

בנוסף לציד של הצבים באיי גלפגוס, הביא איתו האדם לאיים אלה חיות חדשות, כגון: חזירים, חולדות, חתולים וכלבים, ואלו טורפים את ביצי הצבים ומתחרים איתם על בתי גידול ועל מזון.

טריטון הפסים

הסיבה העיקרית לפגיעה באוכלוסיית הטריטונים בארץ ובעולם היא הרס מקום המחייה שלהם.

הטריטונים זקוקים למאגרי מים המוקפים בסביבה יבשתית מתאימה, כדי לתמוך בשלבים השונים בחייהם.

מספיקה פגיעה באחד מאלה, כדי לגרום לפגיעה בטריטונים.

אוכלוסיית טריטון הפסים נפגעה קשות בישראל עקב הרסית מקומות הרבייה, כתוצאה מניקוז, מזיהום סביבתי ומריסוס חומרי הדברה.

תחומי המחייה וגודל האוכלוסייה בישראל הצטמצמו והגיעו עד פחות מ-5%25 מגודלם לפני 30 שנה.

כיום נחשבת אוכלוסיית הטריטונים בסכנת הכחדה.

הטריטון הוא בעל חיים מוגן בישראל.

גורילה

הגורילות נמצאות בסכנה חמורה ביותר של הכחדה.

מדענים מעריכים כי בטבע נותרו כיום רק כ-600 גורילות בשתי קבוצות בנות 300 גורילות, שחיות 30 ק"מ זו מזו.

הסיבות לדילדול האוכלוסיות הן בעיקר איבוד מקומות המחיה עקב בירוא יערות לחקלאות, מלחמת האזרחים המשתוללת ברואנדה, וציד לשם השגת ידיים, ראשים ובשרים של הגורילות.

שוניות

כיום על רוב שוניות האלמוגים בעולם מאיימת סכנה על הישרדותן, ועל חלקן אפילו סכנת הכחדה ממשית.

אומנם יש גם איומים טבעיים על השוניות, כגון: סערות השוברות חלקים מהמבנה, מחלות, קיפודי-ים שטורפים את האלמוגים ועוד... אבל הסכנה יותר נובעת מפעילויות האדם.

אחד האיומים על קיומן של השוניות הוא עליית הטמפרטורה בעולם ("ההתחממות הגלובלית").

ההתחממות גורמת, כנראה, לאלמוגים הרגישים לפלוט את האצות השיתופיות שלהם,  תופעה זאת נקראת הלבנת אלמוגים והיא יכולה גם להשמיד אותם.

האלמוגים סובלים גם מבנייה בחופים, מהזרמת ביוב ביתי ותעשייתי לים, מדליפות נפט, משבירת חלקים מהשונית (בכוונה או בטעות) ועוד...

שונית האלמוגים באילת נחשבת ליפה במיוחד, אולם היא סובלת מכל התופעות הנ"ל.    היא צפויה להיכחד - אם לא יינקטו בקרוב אמצעים להגנתה.

פיל 

למרות שהפילים הם בעלי חיים נבונים ולא מזיקים, האדם מרבה לצוד אותם בגלל השנהבים שלהם (באפריקה השבטים המקומיים צדים אותם גם למאכל) עד כדי כך שעצם קיומם בסכנדת הכחדה.

במשך המאה ה-20 צדו וטבחו בני-באדם באפריקה יותר מ-3,000,000 פילים!

אוכלוסיית הפילים ששרדה באפריקה בראשית שנות ה-90 למאה זו מונה פחות מרבע מיליון פילים.

הפילים האלו חיים בשמורות טבע ומוגנים על-ידי החוק, האוסר כיום גם על סחר בשנהבים.

למרות זאת הם נטבחים באלפיהם בידי ציידים בלתי-חוקיים, הנשלחים על-ידי סוחרי שנהב העוברים את החוק.

אם הטבח לא יפסק עלול הפיל האפריקני להיכחד לחלוטין.

חזור לתוכן העיניינים

חזור לשער